גזר דין בתיק ת"פ 6138-03-11

1.         הנאשם הודה בכתב האישום שהוגש נגדו ביום 3.3.11 והורשע בעבירות שלהלן:

א.         עבירות בנשק, עבירה לפי סעיף 144(א)+(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין").

ב.         שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

ג.          הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 255 לחוק העונשין.

2.         על-פי התמונה העולה מעובדות כתב האישום, ביום 27.2.11 בשעה 12:15 התהלך הנאשם בשכונה המזרחית בנצרת, כשהוא נושא על גופו אקדח ברטה 9 מ"מ (להלן: " האקדח"), כשבאקדח מחסנית ובה ארבעה כדורים בקוטר 9 מ"מ (להלן: " התחמושת"); כשהתקרבה ניידת משטרה לנאשם, פתח הנאשם בריצה במטרה לחמוק משוטרים, אשר רדפו אחריו תוך קריאות "עצור משטרה"; במהלך ניסיון הבריחה, הוציא הנאשם את האקדח שהחזיק על גופו והשליכו למרחק של כמה מטרים ממנו; לאחר שהצליחו השוטרים לעצור את בריחתו, התנגד הנאשם למעצרו ולכבילתו ע"י השוטרים וסרב להיכנס לניידת. בשלב זה, התגודדו אנשים מסביב לניידת, שניסו לסייע לנאשם ולמנוע מהשוטרים להכניסו לניידת; גם לאחר שהוכנס לניידת, המשיך הנאשם וניסה לברוח דרך החלון.

            במעשיו האמורים לעיל, נשא והחזיק הנאשם נשק, מחסנית וכדורים בלא רשות על-פי דין לנשיאתם או החזקתם, השליך את האקדח במטרה למנוע ולהכשיל הליך שיפוטי וכן עשה מעשה בכוונה להפריע ולהכשיל שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק.

3.         נוכח גילו הצעיר של הנאשם (יליד 1992), הוגש תסקיר חובה בעניינו.

            שירות המבחן לא בא בהמלצה כלשהי בעניינו של הנאשם. מדובר בנאשם בן 19, רווק, השכלתו תיכונית, עד למעצרו התגורר בבית הוריו ועבד עם אביו באטליז שבבעלותו. בשיחתו עם קצינת המבחן בלט אצלו שימוש בהגנות; הנאשם נטה לתאר פסאדה של תפקוד חיובי ותקין במישורי חייו השונים; הוא שוקל להמשיך לימודים אקדמאיים. בהתייחסו לעבירה, הנאשם קיבל אחריות פורמאלית לביצועה ושלל אחריות אישית בהסתבכותו.

            להערכת קצינת המבחן, אי-קבלת אחריות אקטיבית, קשייו לשתף באופן פתוח אודות נסיבות התנהגותו, אי-הבעת חרטה לעצם הסתבכותו ואופיה בתיק דנן, מגבירים את הסיכון להסתבכות נוספת עם החוק. בשיחתה עם הנאשם, התרשמה קצינת המבחן מחוסר אמפטיה להשלכות התנהגותו על החברה, אי קבלת אחריות וקושי להתבונן בהתנהגותו באופן ביקורתי.

4.         ב"כ המאשימה בטיעוניו בכתב מבקש לגזור על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ארוכה, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וקנס, בהדגישו את השיקולים לחומרה שלהלן:

א.         בהתאם לחוות דעת מז"פ שהומצאה לבקשת הנאשם מסתבר, כי בקצה קנה האקדח קיימת הברגה חיצונית היכולה לשמש להרכבת משתיק קול.

ב.         חוק העונשין קובע עונש של 10 שנות מאסר לנושא נשק, 7 שנות מאסר למחזיק נשק ו- 3 שנות מאסר למחזיק ונושא תחמושת.

ג.          הנאשם נשא והחזיק באקדח טעון, עליו ניתן להרכיב משתיק קול, באמצע רחוב הומה אדם.

ד.         עבירות הנשק חמורות הן, בשל פגיעתו הפוטנציאלית הרבה של כלי הנשק והסכנה הטמונה בו; בית המשפט העליון הביע לא אחת את יחסו המחמיר לעבירות בנשק.

ה.         תסקיר שירות המבחן מלמד, כי הנאשם אינו לוקח אחריות מלאה למעשיו וקיימים לגביו גורמים שונים המגבירים את הסיכון להסתבכות נוספת עם החוק.

ו.          מעשיו של הנאשם בעת מעצרו, בריחתו מן השוטרים, השלכת הנשק, ניסיון ההימלטות מהניידת, כולם גם יחד מלמדים על חוסר כבוד לחוק ולנציגיו ומצדיקים בפני עצמם החמרה משמעותית בעונשו של הנאשם.

5.         עובר לסיכומי ב"כ הצדדים לעונש, שמעתי את עדותו של מר מאמון חאמד, אביו של הנאשם, אשר ביקש את רחמי בית המשפט על בנו, שזו לו טעותו הראשונה.

6.         הסנגור מבקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בתקופת מעצרו (החל מיום 27.2.11); הסנגור מבקש להתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה כבר בחקירתו במשטרה, בגילו הצעיר (בן 19) ובעובדה, כי מדובר במעידתו הראשונה, שכן אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות. בנוסף, מבקש הסנגור להתחשב בחרטתו של הנאשם וכן בכאב וסבל שנגרמו לנאשם ולבני משפחתו עקב מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח, אף שבית המשפט העליון הורה על בחינת חלופת מעצר לשחרורו מחוץ לאזור מגוריו. עוד נטען, כי מדובר בנאשם שסיים בית ספר תיכון ואשר מקווה להמשיך וללמוד, כאשר בשלב זה הוא עובד בעסק של אביו, שמהווה מקור פרנסה לכל המשפחה. ב"כ הנאשם סמך את טיעוניו על פסק הדין שניתן בע"פ 2044/11 מדינת ישראל נ' גנאדי בלוצרקובסקי, לפיו העמיד בית המשפט העליון את העונש בגין עבירות בנשק על 7 חודשי מאסר. לטענת הסנגור, שליחת הנאשם כאן לריצוי מאסר בפועל עלולה להרוס את עתידו, כאשר כל בני משפחתו הינם נעדרי עבר פלילי. 

7.         כמו כן, שמעתי את דברי הנאשם שהביע צער וחרטה על מעשיו והבטיח לא לחזור על מעשים כאלה בעתיד.